Me too

סביבות גיל 25 בפונה , הודו .

היתה לנו ארוחת ערב עם חברים 

כמה דקות נסיעה בריקשה מהגסט האוס שתמיד היינו גרים בו ( לאקסמי וילג׳ למי שזוכר....)

היה לי אז חבר כלשהו ומשום מה הגעתי אחריו לארוחה .

 כבר היה ערב ומיהרתי להגיע . 

זה היה כביש ארוך וחשוך בדרך מהגסט האוס .

עמדתי שם כמה דקות על הכביש שיוצא ,מחכה להסעה .

בסוף עצרה לי ריקשה עם עוד חבר הודי נוסף שישב ליד הנהג .זוכרים איך הם נוסעים יחד מקדימה על אותו כיסא ?עם מוסיקה הודית חזקה מתנגנת .

בקיצור כבר על ההתחלה חשדתי והתלבטתי קצת אם לעלות אבל היה חשוך ורציתי כבר להגיע לארוחה, 

אז עליתי .

ישבתי מאחור הוא התחיל לנסוע והרחתי את גלי האלכוהול ואת הצחוקים שהם צחקקו בשפתם מסתכלים עלי אחורה ומצחקקים .

באיזה שהוא שלב בנסיעה הדי קצרה הזאת הבחור שמקדימה החליט לעבור תוך כדי נסיעה אלי אחורה 

ולהתקרב אלי .

זה היה רגע שבו הבנתי שזה לא הולך להגמר בטוב .עשיתי אחד ועוד אחד 

צעקתי שיעבור קדימה והם לא הפסיקו לצחוק ולצעוק בהינדי . 

וברגע אחד ,שאין לי מושג מאיפה היה לי האומץ ,קפצתי מהריקשה תוך כדי נסיעה מהירה והשתטחתי על הכביש החשוך באמצע הלילה.

שומעת את הצחוקים שלהם  מהריקשה שהמשיכה לדהור קדימה 

בלי לעצור .

זה היו כמה שניות ששכבתי מוכה בצד הכביש עד שקמתי .

לא זוכרת איך הגעתי לארוחה 

הגוף שלי רעד במשך הרבה זמן . עכשיו אני מבינה שהוא פרק את הטראומה .ניסיתי להסביר מה עברתי לחברים ואף אחד לא באמת הבין או התרשם מהמעשה האמיץ שעשיתי והמשיכו את ארוחתם .

הצלקת של המכה שקיבלתי באיזור האגן עדיין שם כבר אחרי שנים .

אני חושבת שמה שנשאר איתי משם זה הבושה לספר לחברים 

 הבושה שקפצתי 

אולי הגזמתי בתגובה והם לא באמת היו עושים לי שום דבר?

איך עליתי מראש על הרקשה לבד בלילה ברחוב המפחיד הזה ?

עכשיו בדיאבד אם הייתי פוגשת את עצמי הייתי אומרת לי :כל הכבוד ילדה אמיצה שאת !! כל הכבוד שהצלת את עצמך !! מי יודע מה היה יכול לקרות אם לא היית קופצת ??

היית עומדת מולי מחבקת אותי וגאה בי הכי בעולם על הקפיצה הזאת .

אהובות אם יש בכן איזה שהוא חשש אפילו הקטן ביותר 

תקפצו . אל תפחדו ,פשוט תקפצו .

לא משנה מה יגידו מסביב,

תצילו את עצמכן .