כבר זמן מה שהתיישבה עלי תחושה כזאת של כבדות  שלא עוברת.

אתמול שיתפתי את הבת שלי בתחושה שלי היא הזדהתה . 

הבת שלי הנפלאה הזאת היא בת 19 וכבר מתגייסת 

היא אמרה לי :

אמא בואי ננסה לצאת מזה יחד 

בואי ננסה לשפר את התחושה שלך 

אולי תצאי ?תפגשי את החברות שלך ?תלכי לרקוד ?תעשי ספורט ?

כל מה שהיא אמרה כל כך מקסים  

אבל בעצם הוא רק חיזק את התחושה.

היא מתוקה כזאת שמנסה לעזור 

אבל התחושה ככל שניסו לשנות אותה או לפתור אותה רק התחזקה .


אז כתבתי לה סיפור :


סיפורה של תחושה 


פעם היתה תחושה לא כל כך נעימה 

שהגיעה לגוף ללא הזמנה .

ישר כל התחושות האחרות התעוררו ובאו להגנתו. 

היה את זה שניסה לשנות את התחושה הלא קרואה ואמר לה : תקשיבי ,לא מגיעים ככה ללא הזמנה ! את לא בסדר .בואי ,אני אעזור לך להשתנות .


היה את זה שניסה לפתור אותה :

תשמעי ,את צריכה לעשות ככה וככה ואז תיפתרי .


היה את זה שניסה להבין אותה ולנתח אותה : את לא מבינה כלום , בואי אני אסביר לך, אני יודע ומבין מה הבעיה שלך...


היה את זה שניסה להתעלם ממנה 

להתנתק ממנה,לטאטא אותה מתחת לשטיח להוציא אותה מהחדר :

את לא קיימת עבורי ,אני בכלל לא מרגיש אותך ואני לא מבין למה כולכם מתלוננים .


היו את אלה ששפטו אותה : שימי לב שאת לא נראת כל כך טוב …


וניסו להקטין אותה : את לא כזאת חשובה וגדולה כמו שנדמה לך !


אבל התחושה נשארה ולא הלכה לשום מקום רק התגברה .


היו את אלה ששאלו אותה בעדינות ופחות בעדינות :מתי את מתכוונת ללכת ? כי הבית צפוף ויש הרבה ילדים ודברים לעשות ואמצע יולי וחם 

ותכלס לא נעים לנו איתך ואין לנו כל כך מקום בשבילך 

וזמן וחשק להתעסק איתך  ….


עד שמישהו חכם ולא פחדן 

שאל אותה : הי תחושה יקרה 

מה בעצם את צריכה ? ולמה באת ?


משהו בשאלה כבר הרגיע אותה .

כי כל מה שהיא היתה צריכה זה שיראו אותה ויתייחסו אליה , 

ושלא יבהלו ממנה .


היתה עוד מישהי חכמה ששאלה אותה ובאמת התענינה  :הי תחושה יקרה אני רואה שאת כאן ,מאיפה בעצם באת ? איפה נולדת ?

ממתי התחלת ?


התחושה שמחה לספר ...

היו אוסף של דברים ומקרים שבראו אותה ושהביאו אותה לכאן 

אבל הם היו נורא מבולבלים 

ולא היה בהם סדר 

האמת שהיא בעצמה היתה קצת מבוהלת מעצמה ,

וחיפשה את אמא ואבא שיסבירו לה 

שיקחו עליה אחריות ויעזרו לה לעשות סדר 


היא היתה צריכה שיעזרו לה להוריד את התיק הענק והמאובק מהגב ,שהיא סוחבת על עצמה ,

שמכיל דברים משומשים 

שכבר מזמן לא כיבסו וחלק מהם היא אספה בדרך והם בכלל לא שלה 

וחשוב להחזיר אותם לבעליהם .


כל מה שהיא רצתה זה רק להיות , היא  .שייכת . אהובה . 

מקובלת בדיוק כמו שהיא .

בדיוק כמו שאר התחושות .

שישיבו אותה בסלון ויעשו לה קפה עם עוגה וישימו לה כרית להניח עליה את רגליה הנפוחות מהדרך .

שיעשו לה קצת עיסוי ברגל .


ועם הזמן 

ככל שנתנו לה יותר מקום בבית 

כמו לשאר התחושות היותר מקובלות היא התחילה להשתנות .

באופן מפתיע זה איפשר לה 

להיות נעימה 

היא הפכה להיות רצויה בבית 

התחושות האחרות באו לשבת איתה לקפה ולהתייעץ איתה .


כי כל תחושה צריכה פשוט שיהיו איתה 

ואז היא נרגעת 

ואז מותר לה ללכת לישון 

בחדר משלה 

מחובקת בסדינים לבנים 

בבית אוהב, נקי מסודר

 וממוזג .


רוצה להזמין אותכם 

לקורסים הקרובים שאני פותחת

 בהם נלמד להתייחס לתחושות שלנו כפי שהם ראויות :

באהבה נטע ❤️