מהרגע שאנחנו נולדים 

אנחנו לומדים מה זאת אהבה .

אנחנו לומדים מה זאת אהבה 

מאיך שאמא שלנו החזיקה אותנו, דיברה איתנו והזינה אותנו .

אנחנו לומדים מה זאת אהבה מאיך שאבא שלנו התייחס לאמא שלנו .

מאיך האחים שלנו התיחסו אחד לשני ואלינו .

אם פגשנו אלימות בדרכינו הראשונה נתבלבל לחשוב שכך נראת אהבה .

ובשאר חיינו נעשה בחירות שמותאמות ללימוד הראשוני הזה .

אם דרכו עלינו ,נבחר באופן לא מודע מישהו שידרך עלינו .כי זה מה שלמדנו ,

כי זה מה שלצערי גורם לנו להרגיש בבית. 

אם היתה קרירות בקשרים הראשוניים זה מה שהתת מודע שלנו יחפש כדי להרגיש שייכות .

גם אם נבחר את ההפך הגמור 

זה יהיה כתוצאה ממה שגדלנו עליו בבית.

ההורים שלנו גם למדו איך לאהוב מההורים שלהם .

דורות שלמים מחזקים דינמיקות מסויימות שעבדו להם מסיבות שונות ובזמנים שונים ,כדי להרגיש שייכים למשפחות שלהם.

ובעצם להמשיך לשחזר תופעות ,באם הם מוצלחות ומקדמות או הרסניות ומקבעות .

איזה אהבה קיבלנו בילדותינו ?

ואיך זה משפיע על האהבה שאנחנו נותנים לילדינו ולבני זוגינו ?

מה קורה כשכל אחד מבני הזוג קיבל אהבה אחרת ?

כאן מתחילים החיכוכים בהורות ובזוגיות שלנו .

והאמת ? שאנחנו לא אשמים .

הבן זוג שלך לא אשם שהוא קשוח עם הבן שלכם כי זה מה שהוא למד מאבא שלו.

ובדיוק מאותה הסיבה ,אין לו מה לכעוס עליך שאת נותנת מעל ומעבר כי זה מה שאת למדת מאמא שלך.

כל אחד עושה כמיטב יכולתו ונסיונו .


מתי יגיע הרגע בו נהיה חופשיים לבחור את סוג האהבה שאנחנו בוחרים לקבל ולתת?

איזה זינוק בעליה ( ולא עם רכב אוטומטי) נדרש מאיתנו לעשות כדי להשתחרר ולדחוף את עצמינו קדימה בלי להתרסק על זה שמאחורינו ברמזור .

לאיזה תמיכה אנחנו זקוקים כדי שנוכל לנוע קדימה ,לעבר הרעיון אותו אנחנו רוצים להגשים בחיינו ?


״הקונסטלציה המשפחתית״ מאפשרת לנו בדרכה הכה מיוחדת ועוקפת המיינד להתקדם לעבר החלום שלנו ,ע״י הכרה בהשפעה המוקדמת , ריפוי המקור 

ובחירה מחודשת ומשוחררת מבחירות לא תומכות ולא אקטואליות ….