לפני כיפור 2020

היום הייתי בסופר עם כל עם ישראל .רגע לפני סגר הדוק במיוחד ,רגע לפני שבת ,

רגע לפני יום כיפור...

 ושמתי לב לעננה רצינית של כבדות שהתיישבה עלי .

ניסיתי להבין מאיפה זה הגיע ,

כי כשיצאתי מהטיפול שנתתי לפני שעה בערך, הרגשתי ממש בסדר .

מה קרה מאז ועד הרגע הזה שאני עומדת בקופה ומרגישה כל כך נפולה ?

ואז היה לי זמן לעמוד בתור , 

אז הרצתי בתודעתי את השעה האחרונה שעברה עלי מאז שהרגשתי בסדר ...

מה היה שם ?

חיבוק עם חברה בחניה שסיפרה לי שהיא לקראת משהו גדול

 שהיא בלחץ ממנו . 

שיחה עם עוד חברה בחניה של הסופר שעוברת משהו קשה עם אחד מילדיה ,

ועוד אמורה להשאר בבידוד .

וואטאפ עם עוד חברה טובה שעוברת משהו קשה עם בן זוגה .

שיחה עם האיש שלי שהיום חבר ממש טוב שלו נפטר והוא בדיוק בדרך חזרה מההלוויה .

שיחה קצרה עם אישה שאני לא מכירה בתור לסופר, והבנה שצריך לקנות עכשיו מצרכים גם לשבת וגם ליום הכיפורים ואין בכלל עגלות .

היזכרות שהבת הגדולה האהובה שלי נסעה אתמול בלילה למכינה ולא אראה אותה בחודש הקרוב ,

והבת השניה שלי עם החבר שלה שבת ואולי כיפור ולא תהיה בבית ....

וכל זה תוך שעה מאז שיצאתי ,שמחה ומלאה מהטיפול לפני שעה  .

לפעמים נשים לב לזה שאנחנו עצובים/ עצבניים /מתוסכלים 

ולא תמיד נעצור ונסתכל אחורה על כל מה שקרה לנו בשעה האחרונה ,

בחודש האחרון ,

בשנה האחרונה ,

חיים שלמים 

דורות שלמים ,

שאנחנו סוחבים עלינו 

ואנחנו לא שמים לב שזה בכלל לא שלנו ...

זאת רק ההשפעה שלהם עלינו .

זה מרגיש שלנו 

אבל זה לא .

בתור בסופר אמרתי לעצמי :

״זה לא שלך אהובה 

זה כן משפיע עליך 

אבל זה לא שלך״ .

וקצת הקלה נכנסה לתוך המערכת .

בקונסטלציה המשפחתית 

אנחנו קדים לעבר.

 קדים למי ולמה שהיה כאן קודם .

ובכך מסירים מהכתפיים שלנו את כל מה  שלא שלנו 

ומחזירים אותו לבעליו המקוריים .

ימים קלים עלינו ,

אהובים ....

ותזכרו שיש מצב שמה שאתם מרגישים עכשיו 

הוא בכלל לא שלכם ...