חלומות מאובקים
החלומות שלנו לעיתים
מאובקים מאבק הדרכים.
מאובקים מהמכשולים
מאובקים מהאכזבות
אכזבות שהיו פעם -תקוות
והתמוטטו .
חלומות של הילדים שהיינו
שהתעוררו למציאות אפלה,
נפגעו והתייאשו,
כנראה בצדק.
הדרכים בהן הלכנו
הן אותן הדרכים בהן צעדו אבות אבותינו.
אלו השאירו חללים זנוחים בצד הדרך .
החללים, הבורות, הקברים הלא מסומנים
עדיין שם.
אם נחזור אחורה בזמן
נמצא את העקבות שלהם…
עלה כותרת של פרח שהפיץ פעם ריח משכר.
פיסת שמלה צבעונית שדהתה עם השנים
תלויה מתעופפת על שיח קוצני ברוח המדברית.
נעל אחת קרועה של מי שהלך ולא חזר.
מוצץ קרוע של תינוק אהוב,
קצה של מכתב אהבה שנשרף בשמש .
באר מים ישנה
שפעם השקתה את כל הכפר
היתה מקום מפגש והתאהבות
ועכשיו אך אחד לא שותה ממנה יותר.
כל אלו מסמנים לנו את מקום המצאם.
הסימנים האלו
עדיין נמצאים להם שם בצד הדרך
מחכים שמישהו יחזור .
יראה אותם, יזכר בהם, יספר את סיפורם,
יבוא לקבור אותם כיאה להם.
יניח פרחים על הקבר,
יעלה אליהם פעם בשנה,
ידליק נר,
יביא את הילדים והנכדים לבקר
להשתולל ולצחוק,
לאכול את הפירות
להזכיר לנו
למה היה כל זה …..
חלומות מאובקים
אפשר לנקות .
אפשר להעיר .
אפשר לברוא .
אל תפחדו מהאבק
פוו…אחד טוב
והוא נעלם …
קונסטלציה משפחתית
היא פוו אחד טוב ….🧡
