זוג . בהתחלה פוגשת אותה .

יפה מתוקה ועדינה תחילת שנות השלושים 

הריון ראשון .מישהי מהעבר של בן זוגה יצרה איתו קשר בפייס והוא התבלבל ביחד עם התסמינים של תחילת הריוןזה לא עובד טוב 

ממש לא . היא מתפרקת .היא בוכה ללא הפסקה .היא לא בטוחה שרוצה להשאיר את התינוק .היא בהתלבטות קשה והימים עוברים וצריכה להגיע להחלטה . 


הוא מגיע.

 יפה תואר עדין ומבולבל גם .

כשאנחנו מסתכלים אחורה לעבר שלו ,אני מבינה שאמא שלו עזבה אותו שהיה בן 3 . נסעה ולא חזרה .השאירה אותו עם שני אחיו ונסעה לחפש את עצמה במזרח  השאירה אותם עם אבא הרוס שלא הצליח באמת להשתחרר מהנטישה שלה עד עכשיו ,וכיסה את עצמו בחומה לא נגישה . 


עכשיו במיוחד ,שהאישה שלו בהריון ,הוא מפחד שהיא תעזוב גם .הוא נאטם .הוא לא מצליח להתמודד עם הפחד הזה .


היא נזכרת באבא שלה 

שכשהוא היה קטן בן 5 ,אבא שלו ( סבא שלה )עזב את אמא שלו עם ארבעה ילדים והקים משפחה מקבילה שגרה 2 רחובות מהם והוא היה פוגש אותם ברחוב.


היא סוחבת את הכאב של סבתא שננטשה .

הוא סוחב כאב של אבא שננטש .


הם ביחדמנסים לייצר זוגיות בריאה .....


עד שהם לא יבינו שהם מגיעים מתוך מערכת שלמה שהם מושפעים ממנה . 

עד שהם לא יסתכלו אחורה ויבינו מאיפה הטראומה , 

ומה התיקון שצריך להעשות כל אחד בצד שלו ,

זה יהיה כמעט בלתי אפשרי  ליצר קשר בריא.


בדיוק לכאן נכנסת הקונסטלציה המשפחתית .סבא וסבתא לא באמת צריכים להיות שם , כי הם סוחבים אותם בתוכםבתוך הDNA שלהם ....


לפני כמה ימים היא ילדה....

וקיבלתי תמונה שלהם מחובקים מרוגשים ויפים  

זה לא אומר שלא יהיה להם זמנים ורגעים קשים .

אבל בעזרת התהליך שעברו ,שזה קודם כל להיות בקשר ולהכיר במה שקרה . 

הם איפשרו לעבר להיות בעבר ובכך לשחרר את עצמם מההשפעות המעקבות של ההיסטוריה המשפחתית שלהם