זוג

זוג . בהתחלה פוגשת אותה .

יפה מתוקה ועדינה תחילת שנות השלושים 

הריון ראשון .מישהי מהעבר של בן זוגה יצרה איתו קשר בפייס והוא התבלבל . ביחד עם התסמינים של תחילת הריון, זה לא עובד טוב 

ממש לא . היא מתפרקת .היא בוכה ללא הפסקה .היא לא בטוחה שרוצה להשאיר את התינוק .היא בהתלבטות קשה והימים עוברים וצריכה להגיע להחלטה . 

הוא מגיע.

 יפה תואר עדין ומבולבל גם .

כשאנחנו מסתכלים אחורה לעבר שלו ,אני מבינה שאמא שלו עזבה אותו שהיה בן 3 . נסעה ולא חזרה .השאירה אותו עם שני אחיו ונסעה לחפש את עצמה במזרח  . השאירה אותם עם אבא הרוס שלא הצליח באמת להשתחרר מהנטישה שלה עד עכשיו ,וכיסה את עצמו בחומה לא נגישה . 

עכשיו במיוחד ,שהאישה שלו בהריון ,הוא מפחד שהיא תעזוב גם .הוא נאטם .הוא לא מצליח להתמודד עם הפחד הזה .

היא נזכרת באבא שלה 

שכשהוא היה קטן בן 5 ,אבא שלו ( סבא שלה )עזב את אמא שלו עם ארבעה ילדים והקים משפחה מקבילה שגרה 2 רחובות מהם והוא היה פוגש אותם ברחוב.

היא סוחבת את הכאב של סבתא שננטשה .

הוא סוחב כאב של אבא שננטש .

הם ביחד, מנסים לייצר זוגיות בריאה .....

עד שהם לא יבינו שהם מגיעים מתוך מערכת שלמה שהם מושפעים ממנה . 

עד שהם לא יסתכלו אחורה ויבינו מאיפה הטראומה , 

ומה התיקון שצריך להעשות כל אחד בצד שלו ,

זה יהיה כמעט בלתי אפשרי  ליצר קשר בריא.

בדיוק לכאן נכנסת הקונסטלציה המשפחתית .סבא וסבתא לא באמת צריכים להיות שם , כי הם סוחבים אותם בתוכם, בתוך הDNA שלהם ....

לפני כמה ימים היא ילדה....

וקיבלתי תמונה שלהם מחובקים מרוגשים ויפים  . 

זה לא אומר שלא יהיה להם זמנים ורגעים קשים .

אבל בעזרת התהליך שעברו ,שזה קודם כל להיות בקשר ולהכיר במה שקרה . 

הם איפשרו לעבר להיות בעבר ובכך לשחרר את עצמם מההשפעות המעקבות של ההיסטוריה המשפחתית שלהם.