כשאבא שלי היה נכנס הביתה ב13:00 על השעון ,אחרי העבודה .

האוכל תמיד היה מוכן עבורו.

הבית מבריק ,ואמי מחכה לו .

הוא היה מסיים את הארוחה המשפחתית שלנו ,נותן לאמי נשיקה גדולה וקולנית על השפתיים ואומר לה "תודה רבה קצילה שלי( חתולה שלי ) ! אין כמוך! "

(גם אם היינו אוכלים חומוס מרחמו במרכז ירושלים ).

"אני עולה לנוח .תדאגי שהילדים לא יפריעו לי ..." לוקח חבילת שוקולד מריר ועולה איתה למיטה . אמי היתה מסיימת לסדר את הארוחה ,ושוטפת את הכלים, ועוברת עם סמרטוט לח על הרצפה, ונשכבת בסלון על הספה הנוחה בצבע בז' אופנתי " אני רק עוצמת עיניים 10 דקות "

ושניה אחרי זה כבר נוחרת ....

אני ואחיי הקטנים, היינו רבים בשקט, או עושים שעורים או יוצאים לסיבוב על האופניים ביער.

הבית שלנו תמיד היה יפה ומפואר יחסית לבתים של החברים .

החברים שלנו וגם שלהם היו מוצאים אצלינו תמיד בית חם ,אוכל טעים ואוזן קשבת .

 אמא שלי אהבה לארח .אבא שלי פחות . היא היתה מזמינה ומכינה וטורחת  ,והוא היה כועס עליה :"רק אל תטרחי קצילה"בשביל מה כל זה ?? ,והיה בורח למעלה ,רוטן מתחת לשפם ,מחפש תמיד את השקט שלו :"אחרי שעות שאני מטפל באנשים בקליניקה ושומע את הבעיות שלהם ,אין לי כח יותר לראות אף אחד".... 

הם כמעט לא היו רבים 

הריבים היחידים שלהם היו קשורים לבזבזנות שלה ..הוא תמיד היה אומר: "הלוואי שיגנבו לך את האשראי ,הגנב בטוח יוציא פחות ממך ...."

גם כשהיא  שכבה בסוף ימיה במיטה שלהם למעלה ,וכבר לא היה לה כח לרדת  , עורה צהוב  והיא כה רזה וחסרת אנרגיה ,הוא היה מגיע ונותן לה נשיקה קולנית על השפתיים היבשות ואומר לה :"קצילה אהובה שלי, את האישה הכי יפה בעולם " .