אני לא זוכרת .

לפני כמה ימים הגיעה אלי אישה לקונסטלציה בפעם השניה שלה. 

כשהיא התיישבה אמרתי לה מראש בגילוי נאות שאני לא זוכרת סשנים .

היא פתחה את העיניים היפות שלה לרווחה .

״מה זאת אומרת לא זוכרת ?״

יכולתי להרגיש שהיא נעלבה קצת.

״אני מבינה״ …התנצלתי קלות, ״אבל אני באמת לא זוכרת״ .

מבחינתי מה שקורה בסשן מתרחש במימד אחר ,והוא לא ממש ״כתיב או זכיר״…

״אם חשוב לך שאדע ,תזכירי לי ואזכר ״. אמרתי .

״אפילו את הנושא את לא זוכרת ?״

היא שאלה בהשתאות ( לדעתי היא מורה )

גם אני הרגשתי קצת נבוכה …

לפעמים אני גם תוהה אם אני צריכה לכתוב את הסשנים  .

כמו המטפלים האלה ( מחבריי הקרובים והמצטיינים יש לציין )שהכל רשום ומתוייג שנים אחורה, ופעם ב7 שנים לפני יום כיפור ( או פסח? )הם שורפים הכל ומתחילים מחדש .

יש מטופלים שמגיעים אליהם כל שבוע. 

כבר שנים, שיש להם משבצת קבועה ביומן  .

רק מעצם המחשבה בא לי לברוח .

( בלי לפגוע…. מבינה שיש כאלה שזה ממש מתאים להם )

אבל בקונסטלציה זה לא ככה 

ואולי בגלל זה כל כך נוח לי בתוכה .


מצידי תבואי לפעם אחת .

תבואי לסדרה קצרה 

בתקופות שמבקשות תמיכה .

תבואי פעם בתקופה כשעולה משהו שמבקש טיפול ממוקד.


כשנשים את הבדים על השטיח 

אל תדאג/י אנחנו נדע את כל מה שצריך לדעת בשביל הסשן הזה. ואם לא , אשאל אותך  ..( או אותו )


זה לא כמו שזה היה בסשן הקודם , 

אלא בדיוק כמו שזה עכשיו .

מבחינתי כל מפגש זה דף חדש .

ולכן השכחה כאן מבורכת ,

ומצידי כמה שפחות לדעת ,

נותן מקום ליותר מידע נסתר

 ואקטואלי לעלות .

ואולי ,

העניין יפתר ולא תצרכי לבוא יותר ?

האם את מאמינה שזה אפשרי ?

כי אני כן .