שאלת השייכות

כשהייתי קטנה לא הרגשתי שייכת .

לא מצאתי את עצמי בבית ספר ובכלל.

הייתי תלמידה בינונית, היה קשה לי להתרכז. 

נהיתי צמחונית מגיל מאוד צעיר מאהבתי הרבה והמוגזמת לחיות  .

תמיד הייתי גבוהה מכולם והבנים לא רצו לרקוד איתי במסיבות כיתה כי הייתי גבוהה מהם בראש .

תמיד הייתי אומנית מוכשרת שיוצרת לבד בחדרי חדרים , ביישנית מאוד .

כדי לחזק את הבטחון שגם ככה היה מעורער אמא שלי הקפידה לקצוץ לי את השיער  .

הייתי שונה מכל הבנות הנמוכות הבטוחות בעצמן עם הצמות המפוארות, שהבנים הרגישו טוב במחיצתן .

עדיין ,כשאני רואה ילדה יפה ברחוב עם זוג צמות ארוכות ומסודרות קופץ  לי הלב מקנאה .

רק כשגדלתי הבנתי שיש עוד אנשים וגישות חיים מחוץ למעגל הקרוב בו גדלתי :

יש מלא צמחונים וטבעונים מגניבים ,

ויש מלא גבוהים חתיכים ,

ויש מלא אומנים להתאהב בהם שישברו לי טוב טוב את הלב….

לשמחתי השיער גדל והתארך .

התעגלתי ,התקבלתי לבית ספר לאומנויות בירושלים ועפתי על האומנות שלי .

נסעתי להודו ומצאתי שייכות מופלאה .

עברתי לגור באמירים עם החברים האומנים החתיכים שפגשתי בהודו .

ומשם לפרדס חנה 

יצרתי לי את הבית שלי עם אהובי וילדיי.

התרחבה לי המערכת והבנתי 

שיש עוד מלא אנשים מיוחדים כמוני .

כילדה ,איזה תגלית זו היתה עבורי ,

שאני לא לבד בעולם הזה ….

במקור אנחנו שייכים למשפחת המוצא שלנו .אבל לעיתים קרובות לא נרגיש שייכות למשפחה ממנה הגענו .

אולי אפילו לא נהיה דומים לה פיזית ,

אולי נאמין בדברים ובערכים אחרים.

 כילדים הדבר הכי נורא שיכול לקרות הוא שלא נהיה שייכים למשפחה שלנו .בעצם כילדים ותינוקות לא נוכל לשרוד ללא שייכות והשתייכות ונלמד באופן  הכי אינטואיטיבי מה אני צריך לעשות 

איך אני אמור להתנהג כדי להיות שייך .

לפעמים אפילו לחלות ולמות 

עבור השייכות שלנו .

בקונסטלציה המשפחתית 

אחד מעקרונות הבסיס הוא עקרון השייכות :

״כל מי שנולד למשפחה לדורותיה יש לו זכות להיות שייך אליה ״

בסשן של קונסטלציה המשפחתית נפנה לעבר המשפחתי שלנו כדי לחפש את מקור תחושת חוסר השייכות ונטפל בה מהמקור.


לצערי עדיין בחיי קורה 

שאני חווה תחושות לא נעימות של חוסר שייכות. 


אבל לשמחתי ,יש הרבה אנשים ומקומות שאני מרגישה מאוד שייכת אליהם ,ואני בוחרת להיות איתם.