סדר האהבה

סדר האהבה -קדימות   

לפי הקונסטלציה המערכתית, ישנם חוקים טבעיים: ברט הלינגר כינה את הגישה הזאת 'הסדר של אהבה'. 

הרעיון מאחורי זה הוא שאם קיים סדר מסוים, יש אפשרות לאהבה לזרום; האהבה דורשת סדר מסוים כדי שתוכל לזרום. וכך גם מערכות היחסים צריכות סדר כדי שיוכלו לזרום. 

בעבודה זו (של קונסטלציה מערכתית) אנחנו מחפשים את הסדר הזה.

הסדר פשוט: היררכיה, כרונולוגיה ושייכות: מי בא לפני מי ומה שייך למי ולאן. במשפחה ההיררכיה ברורה: האב לפני הבן והאם לפני הבת. השייכות: כל מי שנולד למשפחה לדורותיה שייך אליה, כל מה שקרה לבני המשפחה שייך להם. אך לעיתים יש כאלו שמוצאים מהמשפחה בגלל מעשה כזה או אחר, כמו כן ישנם אירועים שדור אחד לא יכול היה להכיל ולכן הרבה מהרגשות והתוצאות של אותם האירועים עוברות לדור אחר אך הן לא שייכות לו.

המשמעות של היררכיה היא של נתינה וקבלה, זה שנותן בא לפני זה שמקבל. זה שתומך בא לפני זה שנתמך, זה שבא קודם הוא זה שיש לו את היכולת והמשאבים לתת ולתמוך. זה שבא קודם מאפשר לזה שבא אחר כך להצליח.

הסדר במשפחה שעוזר לה לעבוד הכי טוב הוא הסדר הראשוני: ההורים באים לפני הילדים, ההורים נותנים והילדים מקבלים. ההבנה הזו לעומק מאוד משמעותית: ללא ההורה אין ילד. ההורה הוא זה שנתן חיים לילד.

הבלבול מתחיל כשלהורה יש בעיה או חסך שהוא עמוק ואז הילד קולט באופן לא מודע לרוב, ומנסה לעזור. אבל ברגע שהילד מנסה לעזור, ההיררכיה מתחילה להשתנות כי הילד נהיה זה שנותן להורה (הוא העוזר) ומי שסובל: זה שניהם. ההורה נחלש והילד מתעצם. אם לרגע נחשוב במושגים של כלי קיבול, ההורה הוא גדול הילד קטן. כאשר הילד לוקח על עצמו משהו של ההורה, הוא לוקח על עצמו משהו שהוא גדול עליו ולכך יש תוצאות שיוצרות הפרעה.  כמובן שצריך גם לזכור שללא שני הורים, אבא ואימא גם אין ילדים. לא יתכן שיהיה ילד ללא שני הורים. זה נשמע פשוט….?

ככל שהילד לוקח על עצמו יותר אחריות מתפקידי ההורים כך הוא פחות פנוי לחייו האישיים. כל זה נעשה באופן לא-מודע.

ככל שרמת ההורות שההורים קבלו נמוכה, כלומר, חסרה להם ההורות, כך הילדים שלהם ינסו למלא חוסר זה, הם ינסו למלא את הפער שנוצר ולהוות מעין "הורים" להוריהם: בתקווה כך להציל את הוריהם. וככל שילדים אלה ימלאו יותר את תפקיד ההורות להוריהם כך תחסר להם חווית הילדות וההורות שלהם, וכך ידרשו ילדיהם בבוא הזמן למלא עבורם את תפקיד ההורות, וחוזר חלילה.

מה שיש לעשות במקרים אלה, זה להחזיר את ההיררכיה והשייכות למערכת: להחזיר דברים למקומם הטבעי והנכון: מה ששייך להורה חוזר להורה ומה ששייך לילד נשאר עם הילד.

הקונסטלציה המשפחתית עוסקת בגילוי המקום שבו נוצר חילוף תפקידים שהוא לרוב בעקבות טראומה או אירוע משמעותי אחר: בתהליך נבדק איפה נוצר האירוע שיצר את חילוף התפקידים ונמצא דרך להחזיר את התפקיד המתאים לדמות שלה הוא שייך.